תחום המשפט הינו רחב ונושק לתחומים רבים ( פלילי, דיני משפחה, רשלנות רפואית, נדל"ן, עולמות כלכליים ועוד). תחום פשיטות הרגל הינו אחד התחומים המעניינים אך גם מורכבים מאוד במשפט הישראלי. התחום דורש הבנה עמוקה של התחום המשפטי הרלוונטי יחד עם הבנה כלכלית ייחודית והיכרות עם הליכים בהוצאה לפועל. מקרי משפטיים של הליך פשיטת רגל ובקשות לקבל הפטר שייכים לתחום המשפט האזרחי, החוק שמסדיר את הנושא נקרא: "פקודת פשיטת רגל".
הסבר קצר על המושגים
"פשיטת רגל" הינו הליך של חדלות פירעון לגבי אדם יחיד, להבדיל מחברות ותאגידים, שמונח זה לא חל עליהם. פושט רגל הינו אדם בעל סטטוס משפטי מיוחד שמטרתו לאפשר לחייב תמים שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפרוע את החובות מתוך רכושו וכל אשר ביכולתו במשך תקופה הקבועה בחוק, עם שיקול דעת מסוים של בית המשפט והכונס הרשמי.
במהלך התהליך, כונסים את נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים ולפי סדר עדיפויות שקבוע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018.
"הפטר חובות" הינו פסיקה/ צו הפטר הניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל. צו הפטר מאפשר למעשה את מחיקת יתרת החובות של החייב, חובות שלא נפרעו בהליך פשיטת הרגל, ומעניק להם את האפשרות לפתוח דף חדש מבחינה עסקית-כלכלית.
מהו חוב שנוצר בתום לב ?
מרכיב תום הלב בשני ההליכים, פשיטת רגל והפטר מחובות, מהווה משקל חשוב לקבלת ההחלטה ע"י ביהמ"ש. בהליכי פשיטת רגל ובמתן הפטר לאלתר בית המשפט רשאי לתת הקלות ו-"לבוא לקראת" החייב במקרים חריגים.
מרכיב תום הלב של החייב/ת במסגרת הליך פשיטת הרגל עומד למבחן ונבדקת סיבת היווצרות חובותיו של החייב/ת. כלומר, האם הם נוצרו בתום לב ולא בשליטתו, לדוגמה, בשל חתימה כערב לחובות אחרים, או שהחייב חווה 'עקיצה' כלשהיא ע"י צד שלישי. דינו של 'חייב' אשר נקלע לחובות במקרה של תום לב מול 'חייבים' שפעלו בחוסר תום לב שונה כמובן. חייבים אשר פעלו בחוסר תום לב (חוב הנוצר בדרכי מרמה ותוך ביצוע עבירה פלילית: פיזור צ'קים, ניהול עסקים בלתי חוקיים, הימורים וכדומה) יזכו לפחות הקלות מבית המשפט.
חוסר תום לב אשר ימנע קבלת צו הפטר
סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל מציין גם את ההתנהגויות הבאות כאינדיקציות לחוסר תום לבו של החייב לפני הליכי פשיטת רגל שלו, שיש לשקול בעת הדיון בבקשתו לקבלת צו הפטר:
- פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו.
- פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פירעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
- פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחביותיו.
- פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של ענייני עסקיו.
- פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
- פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה.
- תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה.
- פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו.
- פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.
אינטרסים חשובים בתהליך
האינטרס של החייב: קבלת הגנה מהנושים, ופריעת חובותיו לנושים, תוך תקופה קצרה יחסית, ככל שיש ביכולתו ועפ"י בחינה מדוקדקת של נכסיו. לבסוף, יציאה לדרך חדשה.
האינטרס של הנושים: קבלת מקסימום החזר מסך החוב של החייב, בזמן מהיר יחסית. סיום תהליך הרדיפה אחרי החוב והוצאת כספים ומשאבים אחרים בשביל להחזיר את החוב.
האינטרס של בית המשפט: לסגור תיקים בצורה היעילה והמהירה ביותר, עם סיכוי גבוה ככל הניתן לתשלום מקסימום החובות מהצד שחייב לצד של הנושים.
שלבים בתהליך של פשיטת רגל
הליך פשיטת רגל אינו תהליך קצר ותלוי במשתנים רבים, צדדים רבים לוקחים חלק בנוסף לבית המשפט (הכונס הרשמי, עו"ד של כל צד וכל נושה, גורמים בהוצאה לפועל וכו')
השלב הראשון הוא הגשת הבקשה להליכי כינוס נכסים של החייב.
השלב השני הוא מתן צו הכינוס שמעכב את כל ההליכים המשפטיים שעומדים כנגד החייב, לרבות הליכי ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, באותו שלב חלות על החייב מגבלות רבות וביניהם: עיכוב יציאה מן הארץ, אי יכולת לעשות שימוש בפנקסי שיקים, דיווח על כל הכנסה והוצאה, איסור ליצור חוב חדש, איסור תשלומים באופן פרטי לנושים ועוד מגבלות אחרות.
במהלך תקופה זו, החייב משלם לכונס הרשמי סכום חודשי קבוע שנקבע על ידי בית המשפט וכן דיווח דו חודשי לגבי הכנסותיו והוצאותיו השוטפות.
השלב השלישי בהליך זה הינו הכרזה על פשיטת רגל של החייב. ההכרזה עצמה היא לפי שיקול דעתו של בית המשפט לאחר קבלת תסקיר מהנאמן ותגובת הכונס הרשמי לגבי שיתוף פעולה של החייב במהלך השלב השני המוזכר לעיל. בשלב זה אוספים את נכסיו של החייב ומבצעים חלוקה בין הנושים. החלוקה מתבצעת עפ"י עקרון העדיפות ועקרון השוויון. ישנם נושים מובטחים ויש חובות בדין קדימה שכוללים חוב בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור של שכר עבודה, מיסים, דמי שכירות וחוב מזונות.
השלב הרביעי והאחרון הוא: ההפטר. צו ההפטר מתקבל כאשר בית המשפט משוכנע כי החייב שילם לנושים כל מה שניתן היה להשיג מהחייב וכי אין תועלת בהמשך הליכים כנגד החייב. צו ההפטר למעשה מוחק את חובות העבר ואז גם מוסרות כל ההגבלות שהיו קיימות על החייב כאמור לעיל.
צו ההפטר פוטר את החייב מכל החובות שהיו על החייב מלבד קנסות, חובות שנוצרו במרמה, חוב מזונות וחוב פלילי.
הליך הפטר בהוצאה לפועל מתחיל בבקשה למתן הפטר, ממשיך בהתנגדויות או חוסר התנגדויות של הנושים להליך, לאחר מכן נערך דיון למתן הפטר בהוצאה לפועל ולסיום- קבלת הפטר ומחיקת החובות.
סיכום דברים
מול בית המשפט ניצבת סוגיה משפטית- ערכית, במקרים של פשיטת רגל ומתן צו הפטר. מצד אחד המחויבות של החוק להגן על הנושים ולדאוג לחובות אותם הם צריכים לקבל מהצד החייב. מצד שני עליהם לדאוג לחייבים' שנקלעו למצב של פשיטת רגל בעל כורכם וכתוצאה מתום לב ("הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם").
בית המשפט העליון התייחס לכך בפסיקתו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי בקבעו כי "חברה מתוקנת רואה ערך חשוב ביותר בגאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם, עד אין קץ, ובהושטת גלגל הצלה לעברם".
עו"ד רוני הראלי, עוסק ומתמחה בתחום פשיטת רגל, שיקום כלכלי של חייבים ועפ"י החקיקה החדשה.
מומלץ מאד לפעול לקבלת הפטר באמצעות עו"ד המתמחה בתחום הליכי פשיטת רגל ובעיקר בהכרת החוק החדש – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, 2018 שהחליף את פקודת פשיטת הרגל החל מחודש ספטמבר 2019.
לפרטים נוספים אתם מוזמנים להיכנס לאתר של עו"ד רוני הראלי וליצור קשר איתו בהקדם.