יוגה והתקפי חרדה
התקף חרדה הוא ביטוי לשיבוש מוחלט של הקשר בין מערכות הגוף: מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, המוח, הקוגניציה והנשימה. התאום ביניהן מאפשר תפקוד תקין וכאשר מסיבה מסוימת אין תיאום עלול להתרחש התקף חרדה או התקפי חרדה חוזרים ונשנים.
מה ההבדל בין חרדה, פחד והמצב המכונה "התקף חרדה"?
פחד הוא חלק מהטבע שלנו ויש לו תפקיד קיומי חשוב. הפחד מתעורר בשל זיכרונות וחוויות לא נעימות שעברנו או שהוזהרנו מפניהן. פחדים מועברים כחלק מהתרבות, הזהות המגדרית, החברתית והדתית. הפחד מתעורר בין השאר כאשר אנו חשדניים כלפי האחר, השונה מאיתנו גם אצל חלק מהאוכלוסיית בעלי החיים. הפחד במקורו מאפשר לנו לחשב סיכונים או להימנע מהם ולכלכל דרכנו בתבונה. הפחד גם קשור למעגל של סקרנות, מוטיבציה להתגבר על עכבות והתפתחות. הפילוסופיה של היוגה מדברת על פחד קמאי הקיים בכל היצורים, הנקרא אבהיניוישה והוא מוזכר ביוגה סוטרה של פטנג'לי בפרק השני, כאחד הפקטורים שתרגול קבוע של תנוחות יוגה מרגיעו.
חרדה גם היא מצב רגשי נורמלי אם היא מתעוררת בצמוד לאירוע או סיטואציה מוחשית וכאשר אלה חולפים, גם התסמינים אמורים להירגע והחרדה עצמה מתפוגגת ומתקהה. אם החרדה מתעוררת ללא סיבה ברורה או אירוע ותסמיניה אינם נחלשים אלא נשארים לאורך זמן, הרי שמדובר במצב פתולוגי.
כלומר רמת חרדה ונוכחות פחד נורמאלים בחיינו קשורים בהגיון. להתקף חרדה לעומת זאת אין טריגר הגיוני. הוא מופיע ללא סיבה חיצונית מובחנת, גם אם בדרך כלל התקפי חרדה יכולים להיות קשורים לתקופה מתמשכת של סטרס (עקה). טריגר נוסף להתקפי חרדה הוא שינויים הורמונליים כדוגמת גיל מעבר.
כאשר אנו חווים אירוע שמעורר בנו פחד, הפחד ייקלט במערכת הזיכרון הרגשי, הנמצאת באמיגדלה שבמוח. האות יגיע במהירות ללא "עריכה" של ההיגיון. האות הישיר אמור להיות מעוכב על ידי נוירוטרנסמיטור שראשי התיבות שלו הוא GABA (גאמה אמינו בוטיריק אסיד). חסר בנוירוטרנסמיטור הזה אינו מאפשר את העיכוב באות ואת עמעום הזיכרון הרגשי, ואז עוצמת הזיכרון הרגשי גורמת לחרדה.
התקף חרדה היא תגובת יתר של המערכת הסימפתטית האחראית על תפקוד הגוף במצב "הילחם, ברח או קפא" ((F.F.F. במצב סכנה מוחשית, למשל בריחה ממקור המסכן חיים, הגוף מגייס את כל האנרגיה כדי להילחם בסכנה או לברוח ממנה. המערכת הסימפתטית מעלה את סף התסמינים הממריצים לטווח קצר, אך כאשר הסכנה חולפת, מרגיעה המערכת הפראסימפתטית את מערכות הגוף ומחזירה את המערכות לתפקוד נורמלי. הנוירוטרנסמיטור GABA אחראי לאיזון בין מערכת העצבים הסימפתטית והפראסימפתטית וחסר שלו יכול לגרום להתקפי חרדה.
בזמן התקף חרדה הסימפטומים הם: עלייה קיצונית של הדופק, קשיי נשימה, איבוד ההתמצאות במרחב, חיוורון, הזעה מוגברת, רעד שרירי, נוקשות, תחושה של אבדן שיווי משקל והיציבות ואף כאב ראש. בעקבות חוסר השליטה הפיזית והמנטאלית, והפחד המערער, עלולים התקפי חרדה חוזרים ונשנים להוביל לאבדן זמני או מתמשך של הביטחון העצמי, לדיכאון משני ולדיכוי מערכת החיסון.
התסמינים הקוגנטיביים של התקף חרדה הם: המחשבה המפחידה שמשהו רע מאוד עומד לקרות, משהו רע מאוד קורה לגוף שלי, אני מפחד\ת למות, אני מרגיש\ה שאני עומד\ת להשתגע, חוויה של דה פרסונליזציה, כלומר ניתוק מהסיטואציה.
התופעה הנלווית להתקף חרדה שחלף היא החרדה מפני התקפי חרדה מה שיוצר "מעגל אימה".
כאן נכנסת היוגה.
בואו נפריד בין פעולה מידית, מעין עזרה ראשונה, ותרגול מתמשך וארוך טווח שמטרתו לאזן את מערכת העצבים והמערכת הכימית, ולמנוע בסופו של דבר את הישנות ההתקף.
תוך כדי מצב חרדה או כאשר הסובל או הסובלת יודעים לזהות את התסמינים ממש בתחילת ההתקף יש לתרגל תנוחות בעמידה עם הראש למטה, כאשר הראש נתמך על משטח קשיח ועור המצח נמתח לכיוון גשר האף. תנוחות כמו: אוטאנאסאנה, פרסריטה פדוטנאסאנה כשהראש על כיסא או בלוק יהיו יעילות להרגעה ראשונית. חשוב שהעורף ישתחרר ויימתח כדי להפעיל את רפלקס המתיחה של העורף שמוריד את קצב הלב והדופק, ואת לחץ הדם. תנוחות אלה משפיעות על עצב הואגוס, שמעצבב את האיברים הפנימיים במסגרת מערכת העצבים הפראסימפתטית.
להזמנת ציוד יוגה לבית לחץ כאן >>
לטווח הרחוק, תרגול קבוע של מינימום שעה, פעמיים בשבוע יאזן את מערכת העצבים ויעלה את רמות הנוירוטרנסמיטור גאבה (ראה: Grantom.com\grant\NIH\).
כל תרגול יכלול תנוחות ממריצות כמו אורדהווה האסטאסאנה, וירבהדראסאנה 1 וכד, כפיפות קדימה פשצ'ימוטנאסאנה, ותנוחות הפוכות כדוגמת הלאסאנה (המחרשה) וויפריטה קרני. מומלץ ללמוד עם מורה איינגאר יוגה מוסמך. במרכז איינגאר יוגה תל אביב, ברחוב לסר אורי מלמדים מורים מקצועיים, בעלי ידע רב, חדות עין ורגישות גבוהה.
לחצו כאן על מנת להתעדכן בלוח הפעילות השבועי
